Writing_matters

ענייני כתיבה

ספרי השני “הוא היה צריך לצאת אחרי הסיפור עם החייזרים” יצא לאור בהוצאת התחנה – אפיק.

הוא היה צריך לצאת אחרי הסיפור עם החייזרים

על הספר:

זהו ספר שבו אירועים על-טבעיים אינם פורצים למציאות — אלא נמשכים אליה, כמעט כמו צורך. הוא מורכב מסיפורים קצרים המסודרים בארבעה שערים.
השער הראשון, “כוכבים”, עוסק בכמיהה למה שמגיע מבחוץ, ממקום זר. הגיבורים נמשכים אל תופעות על-טבעיות כדרך להתמודד, או להתחמק, מדילמות קיומיות; והתופעות נענות להם. למשל, בסיפור “גשם של בלונים צהובים צמוקים”, הבלונים היורדים מהשמיים כמו גשם הם אולי הדרך היחידה של גלי לשאת את העבר שלו — ואולם העבר הוא זה שמאפשר לגלי לראות את הבלונים מלכתחילה.
בשער “פריצה מוזרה” המציאות המשפחתית מתערערת: משהו מבחוץ חודר פנימה — או שהוא מעולם לא היה בחוץ.
השער “גומות” עוסק בסטודנטים לפסיכולוגיה שמנסים לנהל קשרים דרך הקשבה ואמפתיה, עד שההקשבה עצמה חודרת עמוק מדי ומערערת את הגבולות בינם לבין האחר, ולעתים גם בינם לבין עצמם.
ולבסוף, השער “מעגלים” מתבונן בזיקנה ובמוות לא כאירוע חד-פעמי אלא כתבנית חוזרת ונשנית. אחד משיאיו הוא הסיפור “סבא וסבתא”, שבו הגיבור נקלע לבית דירות בסגנון הסוראליסטי של אֶשֶר, שבו הדבר היציב ביותר הוא החור בשטיח שיורד לדירה שלמעלה.
ניתן להשיג בקישור.

 

ספרי הראשון “לפט הנד ” יצא בהוצאת תשע נשמות

מהכריכה:

באותה תקופה התעסקתי עם ספר קסמים שהשגתי מהספרייה, הוא כבר היה אצלי במשך שתי הארכות, וסוף סוף הרגשתי שאני מוכן לעשות קסם או שניים.”

קסם, מסתורין, פנטזיה ומציאות מתערבבים להם בספר שלפניכם, והקסם המוצלח מכולם הוא כזה שבו הקוסם מצליח לחלק את עצמו לשניים. כך נולד לו לפט הנד, כף יד ליצנית המשוועת לקהל חדש, ועוד רבים מהיצורים המאכלסים ספר זה.

בסגנון יומיומי מנתב אלדד יחיעם את דרכו סביב הדמויות הטוות את שלושים ושישה הסיפורים המכונסים בספר לפט הנד. הסיפורים מאורגנים בשבעה שערים אשר יוצרים מארג סבוך ומענג: השער הפותח מאפשר קיום נפרד (בקושי) של חלקי גופו של המחבר ומשפחתו; השער “אמריקנה” מתאר את מסעו של המחבר באמריקה, שבה ניסים ומציאות מעורבבים ביניהם באורח בלתי ניתן לתיקון, מלאכים גורמים לתאונות וסופרמנים מנסים להתאבד; השער “הסיפור של אפרת” מציג שברי-מראה של זוגיות המתאפשרת רק כאשר הנאהבים מפתחים כוחות מיוחדים.

את אלדד יחיעם – שזהו ספרו הראשון – תיאר אלי הירש כאחד ש”נפל למאורת הארנב ויצא מהצד השני”, ואילו שרה שילה כותבת: “לפט הנד משוריין מכף-רגל ועד קצה-שפם, מצהיר שלבו חסר ועל כן אין לצפות ממנו לריגוש ונחמה; בחסות התעתוע המוצלח הזה, הוא מתגנב פנימה ומתניע את נפש קוראיו.”

ניתן להשיג בקישור

 

“‘סיידי?!’ אשתי נחלצה מן המושב ודחפה את הרגל שלי הצידה. ‘רגע,’ מלמלתי. השתיים התחבקו. ‘וואו־וואו־וואו־וואו’ שתיהן אמרו ביחד והמשיכו להתחבק.” סיפור קצר מאת אלדד יחיעם

פרוזה | סיידי

הספרנים